אגדה בהמשכים..
בת הים הייתה בעננים. היא עכשיו רחוקה מהממלכה, ולא תחכה בים לשריקות
של המלך. היא תוכל לתת את כל כולה ללוויתן ואף להביא ילדים לעולם....
לפתע נשמעה שוב בת קול "בת ים יפה. זיכרי שלא יכולתי לראות את סבלך בים,
והענקתי לך את ההזדמנות להיות מאושרת ביבשה. אולם אם לא תהיי, את תחזרי
לים ותצטרכי לעזוב את הלוויתן..."
בת הים הייתה כל כך שמחה שלא התייחסה לבת הקול. ברור שהיא תהייה מאושרת
הרי זה כל רצונה.
עברו שבועות רבים ובת הים הייתה עסוקה בהמון דברים שנסיכות עושות. היא עשתה
קניות ובישלה ואירחה את משפחתה ומשפחתו של בעלה, ואפילו התחילה ללכת לגינה
עם עוד נסיכות שטבלו ביחד בבריכת השמנים שבלב היער...
ולאט לאט היא חשבה פחות ופחות על המלך...היא נהנתה מכל רגע והייתה מאושרת
בחלקה.
יום אחד כשטבלה בבריכת השמנים ביער המדהים עם חברותיה וכל חיות היער..רץ
אליה גמד עם איגרת. "נסיכתי בת הים, סילחי לי שאני מפריע לך עם חברותייך..אבל
יש לי מסר עבורך"
"מה קרה? האם בעלי הלוויתן בריא? האם משהו קרה לו?
הגמד הסמיק והשפיל את מבטו...
"גמד עם כובע אדום, אנא דבר אלי. מה קרה?"
"יש לי איגרת מהמלך עבורך"
ליבה התחיל לפעום בחוזקה. "לא. לא עכשיו. לא שוב. לא בדיוק כשהיא מתחילה להיות
מאושרת. למה הוא תמיד עושה לי את זה?" חשבה לעצמה
ואותה בת קול ענתה לה "כי הוא לא יכול בלעדייך. כי את אהבת חייו"
"אבל יש לו מלכה משלו. והוא נעלם לשנתיים. מה קרה לו עכשיו"? היא שאלה כועסת
"זה לא משנה כמה מלכות יהיו לו. אבל יש לו רק אהבה אחת"
בת הים לא ידעה אם לכעוס לצחוק או לבכות....איזה גורל אכזר. עד שהתחילה לשכוח
את המלך ולהיות האמת מאושרת, הנה פתאום הוא שולח לה איגרת.
"אוקיי גמד יקר עם כובע אדום, תן לי את האיגרת"
הגמד הושיט לה את האיגרת ואמר..."אם תהיי בחדר חשוך לבד ותפתחי את האיגרת,
תוכלי לראות את המלך ולשוחח אתו. אבל זה חייב להיות בחצות. הוא הסביר לי כשאשר
אצלנו יש כוכבים, אצלו זורחת השמש ורק אז תוכלו לשוחח...."
המשך יבוא...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה