יום שני, 3 באוקטובר 2011

אגדת "בת הים והמלך" - פרק ד'


סיפור בהמשכים – פרק ד'
בת הים והמלך..
וכך עברו תשע שנים תמימות. בת הים כבר חיה שנים רבות
עם לוויתן נאה ואוהב והייתה מאושרת מאוד. היא עבדה קשה
וגם הייתה לה אהבה מקסימה עם הלויתן והקשר עם המלך|
הלך והתחזק. המלך סימל עבורה את כל השלמות שבאדם.
הוא היה יפה, תמיר וחכם ומצחיק ותמיד הקיפו אותו המון אנשים
והביטו בו בהערצה. וגם הייתה למלך אישה יפה איתה הוא
היה מטייל בממלכה שלו...
אבל תמיד חיפש את בת הים והיא חיכתה שישרוק לה למרות
שלשניהם הייתה אהבה וזוגיות טובה.
בת הים כבר לא הייתה ילדה. היא הפכה לאישה יפהיפיה
וכבר רצתה דגיגים משלה. והלויתן אהב אותה כל כך וכבר
היו שמונה שנים יחדיו באושר ובאהבה. והלויתן שאל את בת
הים "האם תהיי לי לאישה ונוליד דגיגים לעולם?"
בת הים הייתה כל כך שמחה..."כן לוויתן, ברור שכן..."
והם כבר תכננו את החתונה.
וכך חיה לה בת הים כשמחצית מלבה אוהב את הלוויתן והחצי
השני נמשך למלך ביבשה. וכך גם הוא. למלך היה הכל.
ממלכה מלאה בכל טוב, עובדים נאמנים, אישה יפה..אבל
לבו תמיד רצה את בת הים. רק לראות אותה, לספר לה,
לצחוק איתה....
וביום בהיר אחד פתאום בת הים שמה לב שהמלך נעלם...
והיא כל כך רצתה לספר לו שתיכף היא מתחתנת עם הלוויתן
וגם לה יהיו דגיגים משלה, כמו שלו יש בן ובת.

היא חיכתה ימים ולילות לשמוע את השריקה שלו, שמעה
שריקה וטסה ליבשה על הגל הכי גבוה והכי מהיר...
אבל זו לא הייתה השריקה של המלך....
ליבה כאב. איש לא ידע מה קרה למלך. היא חזרה ללוויתן
והניחה ראשה על כתפו, אבל הבינה שללא השריקות של המלך אינה
יכולה לישון בלילות....זה כבר היה חלק מחייה. משמחת
החיים שלה.

ואז בוקר אחד היא החליטה שהיא חייבת לברר. היא ביקשה
מהצב לצאת ליבשה, להכנס לממלכה ולברר מה קרה עם המלך.
הצב שהיה החבר הכי נאמן של בת הים עשה עבודתו נאמנה
וחזר עצוב מאוד. "מה קרה למלך?" שאלה בת הים.
"אני לא רוצה להעציב אותך, אבל המלך עצוב מאוד" אמר הצב
"למה הוא עצוב?"
"כי הממלכה שלו מתפרקת" ענה הצב
"מה זאת אומרת? אבל הוא מלך גדול. איך יכול להיות? לא יכול
לקרות לו שום דבר רע!"
"בת ים יפה...לכי אליו. הוא לבד. אישתו עזבה אותו. עסקיו נופלים.
ורק עליך הוא סומך. יש אומרים שהוא עוזב את הממלכה. שאמרו
לו ללכת. לעזוב את הממלכה שהקים במו ידיו. לכי בת ים תעזרי
לו"
"המלך עוזב את הממלכהההה שלוווו?" בת הים התחילה לבכות
"איך יכול להיות שאומרים למלך ללכת מהממלכה שלו? הרי הוא
הקים אותה. היא שלו"
הצב היה עצוב מאוד וניגב את הדמעות של בת הים.
"בת ים תמימה, ככה זה ביבשה....יש הרבה אנשים רעים. זה
משהו כמו הכרישים שלנו שמהם אנחנו מסתתרים...."
"ואיך אלך אליו? איפה הוא? אני יכולה להיות רק קרוב לחוף...."
"בואי, תעלי על הגב שלי. אני ענק. תשבי עלי ואוביל אותך למלך....

המשך יבוא...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה